מילה על החיים והדברים
|
אדם רצה לקנות אדמה לבית ספר. הייתה
לו קצת אדמה, אבל זה לא הספיק. הוא קנה את רכושו תמורת
4,000 דולר לדונם. היו 10 דונם מאחורי רכושו. כשהוא שאל על
הנכס הם רצו 25,000 דולר לדונם. זה היה יותר מפי 5 שהוא
שילם עבור אדמתו. הוא התאכזב ולא היה לו את הכספים לשלם כל
כך הרבה. הוא השאיר את זה בידיו של אלוהים והמשיך להודות
לאלוהים שהוא יספק. שלוש שנים לאחר מכן דפק אדם על דלתו.
הוא היה איש מהממשלה. הוא מעולם לא אמר לאיש שהוא צריך
אדמה. איש הממשלה אמר לאיש שיש 120 דונם מולו ויש בו 9
בניינים. זה עוקל 5 פעמים. הוא אמר כי הוסמך להיפטר ממנו
ולהציע לו הצעה. הקרקע לבדה הייתה שווה 3,000,000 מיליון
דולר, בלי לספור את 9 הבניינים. האיש שלנו אמר "אני אתן לך
200,000 אלף דולר". איש הממשלה אמר "יש לך עסקה" ולחץ את
ידו. ישוע שירת קהל גדול של אנשים. זה היה לקראת ערב והתלמידים רצו לשלוח אותם, אז הם הולכים לקנות קצת אוכל. ישוע אמר "אתה מאכיל אותם". התלמידים אמרו "יש לנו רק חמש לחמים ושני דגים". ישוע אמר "הביא אותם לכאן אלי." ישוע בירך את האהבות והדגים ולאחר מכן ביקש מהתלמידים להגיש את האוכל לכולם. היו חמשת אלפים איש. עם הנשים והילדים היו צריכים להיות יותר מחמישה עשר אלף איש. כשהתלמידים אספו את מה שנשאר, נשארו שתים עשרה סלי מזון. אלוהים מאוד מדויק בכל מה שהוא עושה. אבל כשהוא מחליט לברך מישהו הוא מגזים. הוא לא נותן לנו "מספיק". הוא אוהב לשפוך ברכות גדולות. הוא נותן לנו יותר ממה שאנחנו צריכים. אלוהים שלנו הוא אלוהים נדיב, שאוהב לתת לילדיו ברכות גדולות ויותר ממה שאנחנו צריכים. ––––––––––––––––––––––– גרסה חדשה של קינג ג'יימס אפסיים 3:20 עכשיו למי שיכול לעשות הרבה יותר מכל מה שאנו מבקשים או חושבים, לפי הכוח הפועל בנו. גרסה חדשה של קינג ג'יימס עמוס ט, יג "הנה ימים באים", אמר ה', "כאשר יצליח החורש את הקוצר, ודורש ענבים זורע זרע, יטפטפו ההרים יין מתוק, וכל הגבעות יזרמו. עם זה. גרסה חדשה של קינג ג'יימס יוחנן 6:5 אז נשא ישוע את עיניו, וראה המון רב בא לקראתו, אמר לפיליפ: "היכן נקנה לחם כדי שיאכלו אלה?" 6 אבל זה אמר כדי לבחון אותו, כי הוא עצמו ידע מה יעשה. 7 פיליפ ענה לו: "לחם בשווי מאתיים דינרים לא מספיק להם, כדי שיהיה לכל אחד מהם מעט." 8 אחד מתלמידיו, אנדרו, אחיו של שמעון פטרוס, אמר לו: 9 "יש כאן בחור שיש לו חמש כיכרות שעורה ושני דגים קטנים, אבל מה הם בין כל כך הרבה?" 10 אז אמר ישוע: "תשבו לעם." עכשיו היה הרבה דשא במקום. אז ישבו האנשים, במספר כחמשת אלפים. 11 וישוע לקח את הלחם, ולאחר שהודה, חילק אותם לתלמידים, ואת התלמידים ליושבים; וכן מן הדגים, ככל שרצו. 12 כאשר נתמלאו, אמר לתלמידיו: "אספו את השברים הנשארים לבל יאבד דבר." 13 על כן אספו אותם ומלאו שנים-עשר סלים בשברי חמשת כיכרות השעורה אשר נותרו לאוכלים. |