מילה על החיים והדברים
מוּדְאָג
| דאגה היא כמו כיסא נדנדה טוב. זה נותן לך מה לעשות אבל לא מביא אותך לשום מקום. מחקר שנמשך עשר שנים בקרב 1,739 מבוגרים קנדים מצא כי השקפה חיובית על החיים יכולה להפחית את הסיכון למחלות לב ב-22 אחוזים. בתקופות לחוצות, כשמסים שלא שולמו עדיין מונחים על השולחן, הילדים מתווכחים למעלה, ותמונות של מלחמה מבזבזות על פני החדשות, התקווה והסבלנות נראה שקשה להשיג. דאגה נראית בלתי נמנעת. אבל כמה אנחנו באמת יכולים להרוויח מהגבות המקוממות שלנו? אנו שומעים את אותו מסר על דאגה מפיו של האדון עצמו כשהוא אומר לתלמידיו, "אל תדאגו לחייכם, למה שתאכלו, ולא לגופכם או למה שתלבשו. כי החיים הם יותר מאוכל, והגוף יותר מלבוש. התבונן בעורבים: הם לא זורעים ולא קוצרים, אין להם לא מחסן ולא אסם, ובכל זאת אלוהים מאכיל אותם... התבונן בחבצלות, איך הן גדלות: הן לא עמלות ולא מסתובבות, אבל אני אומר לך, אפילו שלמה בכל כבודו לא היה. ערוכים כמו אחד מאלה" (לוקס י"ב:22–24). המוח שלנו הוא שדה הקרב בינינו לבין האויב. אנחנו מנצחים או מפסידים במוחנו. "האויב אומר מה אתה הולך לעשות עם זה או זה"? אנחנו צריכים לומר ש"אנחנו בידי אלוהים". הוא ידאג לנו. תקוותי בו. אנחנו צריכים לדבר בחזרה אל האויב ולהרים את אלוהים אל אויבינו. אנו מביסים את האויב בדברי הפה שלנו. אנו נותנים לאלוהים את השבח שהוא דואג לנו. גרסה חדשה של קינג ג'יימס תהלים 46:1 אלוהים הוא מחסה וכוחנו, עזר נוכח מאוד בצרה. |